שבת חתן – המקורות והמנהגים

לשבת חתן מנהגים רבים ושונים, המשתנים על פי עדת החוגגים והמסורת הקדומה שלהם.

שבת חתן בעדות אשכנז נוהגים לחגוג בשבת שלפני החתונה ("שבת עליה לתורה"). זוהי שבת שבה מוליכים את החתן המיועד לבית הכנסת כדי שיעלה לתורה ויש הנוהגים להעלות את החתן למה שנקרא "מפטיר". המפטיר הוא קטע בתוך ספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות ובמועדי ישראל, ובשבת החתן, החתן המיועד מקבל כבוד מיוחד מכלל המתפללים ומוזמן לקרוא את הקטע הזה בבית הכנסת.

בחלק מהעדות, הנשים היושבות בבית הכנסת בעזרת הנשים נוהגות לזרוק דברי מתיקה על החתן אחרי שברך את הברכה השנייה בבית הכנסת, ויש הנוהגים לזמר מזמורים וביניהם את הפיוט המסורתי והידוע "אחד יחיד ומיוחד" האומר כך: "אחד יחיד ומיוחד א-ל, נדרש לבר לבב אשר שואל, אך טוב אלוקים לישראל, הללויה".

עדות שונות חוגגות את אירועי שבת החתן במועד שונה. יש החוגגים את שבת החתן בשבת שאחרי החתונה ויש עדות בהן החתן עולה לתורה פעמיים: גם לפני החתונה וגם אחריה. בעדות אשכנז למשל, המנהג המקובל הוא שהחתן עולה לתורה רק בשבת אחרי האירוסין ("תנאים").

שבת חתן – מה מקורה ?

המקור למנהג שבת החתן מובא בפרקי דרבי אליעזר:

"ראה שלמה (המלך) שמידת גמילות חסדים גדולה לפני המקום, וכשבנה את בית המקדש בנה שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים, והיו ישראל הולכים בשבתות ויושבים בין שני השערים הללו, והנכנס בשער חתנים היו יודעים שהוא חתן, והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות וכו', משחרב בית המקדש התקינו שיהיו חתנים ואבלים הולכים לבית הכנסת ולבתי המדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו".

יש ההופכים את שבת החתן לאירוע ארוך של שבעה ימים, "ימי המשתה" של חתן וכלה, אשר מתחילים בשבת לפני החתונה ומסתיימים ב"תענית חתן וכלה" – יום של צום עבור החתן והכלה ביום חופתם. בעדות מסוימות רק החתן צם ביום החופה ואצל עדות המזרח – אף אחד משניהם לא צם. כאמור – המנהגים שונים ומשתנים על פי הזמן, המסורת והעדה.

שבת חתן – תענית חתן כלה

מה מקור מנהג תענית חתן וכלה ולמה בעצם צמים?

המסורת קובעת שביום חופתם, מוחלים לחתן ולכלה על כל חטאיהם ועוונותיהם, במעין "יום כיפורים" פרטי שאחריו יתחילו את החיים המשותפים שלהם ב"דף נקי" .